על מוזות ומוסיקה

לפני יותר משבועיים הייתי בהופעה פלאית של רות דולורס וייס, יהוא ירון בצוללת הצהובה. בגלל שאני לא יודעת או אוהבת לכתוב בקורות הופעות, תצטרכו להאמין לי כשאני אומרת שההופעה היתה אמנם פלאית. אין א נאטשֶל:

רות (כך אֶף ואני קוראות לה בינינו לבין עצמנו) היתה נפלאה. זה קצת מצחיק, כי היא עדיין עוצמת את העיניים כשהיא שרה לפעמים, אבל הקול שלה פשוט גדל והתפשט לתוך החלל שנועד לו וגם אם היא שילמה על זה בחלק מהשבריריות, ניכר שהיא יותר נהנית להתמסר לקהל מאשר להיות מבועתת מפניו. כולם בנפרד וב-ביחד התרכבו כ”כ טוב ויהוא ירון פשוט נראה ונשמע כמו כַּסְפִּית אנושית והחצוצרה של ספי רמירז עושה לי דברים שאף אחד מהאורחים הליליים שלי לא היה מעלה על דעתו שאפשר ובכלל, ספי רמירז והכימיה על הבמה היתה אדירה והצליל קרוב למושלם והם צריכים להמשיך להופיע ביחד לנצח. כאמור, אין א נאטשֶל.

ולמה, בעצם, הטרחתי אתכם עם פרץ הרגשנות המתאנפפת הזו?

התשובה היא: כדי שתתגייסו לשכנע את מנגנון ההפקה של הצוללת הצהובה להוציא את ההופעה הפלאית הזו כאלבום. זה נורא פשוט: כתבו לאנשים הטובים בצוללת  (ב-IE Tab אם אתם בשועלאש) והפצירו בהם להוציא את ההופעה של רות דולורס וייס, יהוא ירון והאחים רמירז, שהתקיימה ב-24 בדצמבר, בפורמט של CD. אני מאמינה בלוֹבּי חזק ובכוחם של ההמונים להפוך את העולם לנסבל יותר. עשו את הדבר שלכם, שפרו את העולם.
אם אתם ממש חסרי מעוף, פשוט הפעילו את כישורי ה-copy + paste שלכם על הקטע הבא:

שלום רב, 

ברצוני לבקש שתפיצו את ההופעה של רות דולורס וייס, יהוא ירון והאחים רמירז, שהתקיימה ב”צוללת” ב-24 בדצמבר, בפורמט של CD/להורדה בתשלום. נהניתי מאוד בהופעה ואני מאמין שיש לה פוטנציאל להצליח כאלבום /שמעתי אך טובות על ההופעה ואשמח לשלם על הזכות לשמוע אותה.

בברכה,

<הקורא היקר>

עדכון זמני: מסתבר שלא הצוללת אחראית להפיק אלבומים מסוג זה, אלא האמנים, אז העניין בשלבי בירור. עדכונים בהמשך היום. 

אגב הופעות, ב-20-21 לינואר, שזה עוד שבועיים וקצת, האוזןבר יארח חגיגת טום ווייטס על פני שני ערבים (חמישי ושישי). כרטיסים אפשר לרכוש ופרטים אפשר ללקט כאן. זה נראה כמו סלסלה ענקית של ממתקים לאוזניים, והחשש העיקרי שלי הוא שרוב חברי חובבי המוסיקה הם או חובבי אינדי מקומי או חובבי ווייטס, אבל עם כמעט אפס חפיפה בין השניים. אז אלא אם כן שחר (אהם, אהם-הם) יתגבר על ההתנשאות הטבעית שלו כלפי מוסיקה עברית ויבוא איתי לערב הראשון, ובכן, אטוס לי סולו.

וברוח ההופעה הממשמשת של פּיקסיז - Days of Summer 500 מקסים, אז כדאי לכם. גם הפסקול שלו נהדר וליקטתי מתוכו את מה שנשמע כמו הגרסא המוצלחת ביותר ששמעתי ל-Here Comes Your Man. זה נשמע מופרך לחלוטין, כי בסה”כ מדובר בגרסת קריוקי-שיכורים של הגיבור (שאותו מגלם לעילא ג’ו גורדון-לוויט) וגם היא אורכת פחות מדקה, אבל כמות הנשמה שהוא משאיר על הבמה לא היתה מביישת את מלכי הבלוז בכבודם.

Joe Gordon-Levitt - Here Comes Your Man (להורדה/סטרימינג)